מלחמת חרבות ברזל שפרצה בשבעה באוקטובר הציבה שלל אתגרים בפני מדינת ישראל כולה, בטחונית, כלכלית וחברתית. ברפאל החלו לשבור מוסכמויות ותקרות זכוכית כדי לתת מענה מהיר וחדשני לצרכים שעלו מהשטח וחייבו “משהו אחר”, תוך האצת תהליכי בשלות המוצרים והוכחת יכולותיהם ושילובם בזירת הקרב.
“החדשנות בתחום הביטחון יכולה להשפיע מאוד על היכולות, והתחלנו לזרז פיתוח מערכות, לצד חשיבה על אפשרויות משנה”, מגלה ד”ר צחי גליקמן, סמנכ”ל בכיר וראש חטיבת המחקר, הפיתוח וההנדסה ברפאל. “העמקנו בנושאים כמו אמצעי גילוי, אמצעי ניווט, למידת מכונה, רובוטיקה, מנהור, כלי טייס בלתי מאוישים וחימוש מדויק. זוהי רשימה חלקית. מלבד העבודה העמוקה עם צה”ל ומערכת הביטחון והיענות לצרכיהם, רפאל הוציאה קול קורא בתוך החברה במטרה לאסוף רעיונות המבוססים על ניסיון מבצעי של אלפים מעובדיה שהם גם לוחמים במילואים. אנו מקיימים מפגשים וסיעור מוחות כדי להנביט פתרונות בכל הרמות, מעכשיו לעכשיו”.
ברפאל, החברה הממשלתית העוסקת בפיתוח אמצעי לחימה מתקדמים, רואים בחדשנות כלי ליצירת ערך מוסף באמצעות שיטות או רעיונות טובים יותר, וזאת לטובת יצירתיות טכנולוגית ישימה שנועדה לתת מענה לצרכים המבצעיים, עליה לשלב יעילות גבוהה, התאמה לתורת הלחימה והתכנות כלכלית.
“לעתים הטכנולוגיה מקדימה את התפתחות תורת הלחימה ומעצבת אותה”, אומר ד”ר גליקמן, שהצטרף לרפאל כבר ב-1996, וכיהן בחברה במגוון תפקידים ניהוליים-טכנולוגיים בכירים, כשהאחרון בהם לפני תפקידו הנוכחי היה ראש חטיבת מערכות חימוש. “יש לזהות את האיומים מהם יש להגן או שבגינם יש לתקוף ולפתח פתרונות המבוססים על שדרוג השיטות הקיימות. לחלופין, ניתן לפתח מערכות על בסיס טכנולוגיות חדשות. לפעמים, חדשנות אמיתית היא היכולת להשתמש בפתרון פשוט באופן לא שגרתי כדי לפתור בעיה מורכבת”.
אילו אתגרים עומדים בדרכו של פיתוח חדשני?
“אתגר מרכזי הוא הקפיצה בין דורות של טכנולוגיות. לפעמים צריך לשכנע בתוך הארגון שאנו בשלים לעשות את הקפיצה ואז גם לשכנע בכך את המשתמשים - כלומר את הצבא. עלינו לשכנע שהמערכת החדשה תהיה טובה יותר, אמינה יותר ונוחה יותר לתפעול בשדה. ומעל לכל אלו עומד אתגר קבוע ומשמעותי: הקפדה על פיתוח תרבות של חדשנות, כזו שתעודד פריצת גבולות. לשמחתי, תמיד היה לנו את זה ברפאל”.
אתגר נוסף במקרה שלנו הוא היתכנות כלכלית. חשוב לפתח מערכות שאותן ניתן לרכוש בכמויות הנדרשות, כאלו שהתפעול השוטף שלהן לא יכביד על המדינה לאורך זמן ושכוח האדם הנדרש לתפעול ולאחזקת המערכות לא יהיה גדול מדי. במקרים רבים יצירתיות נתקלת במציאות. ישנה גם התממשות של סיכונים וסיבוכים, ולפעמים הבירוקרטיה היא זו שמעכבת פיתוח.
כבר ב-2017 הקימה רפאל מרכז חדשנות שנועד לעודד שימוש בכלים מתקדמים, כגון מדפסות תלת ממד, אימוץ קוד פתוח ופתרונות חישוב דלי הספק. מרכז החדשנות הוא גורם משמעותי ביכולת של רפאל להתמקד בפיתוח תרבות של חדשנות, נערכים בו מפגשים עם יזמים וחברות ומדי שנה הוא מקיים תחרות טכנולוגית. יש לציין כי פיתוחים של המרכז כבר באו לידי ביטוי בלחימה בחרבות ברזל.
רפאל משקיעה מדי שנה למעלה מ-5 מיליארד שקלים בתקציבי מחקר ופיתוח, המאפשרים את פיתוח הדורות הבאים של המערכות והטכנולוגיות. “זהו סכום חסר תקדים, שלא קיים גם בחברות גדולות מאיתנו”, אומר ד”ר גליקמן, ומציין שהחברה היא המעסיק הגדול ביותר באזור הצפון. בשנה הקרובה היא תקלוט כאלפיים עובדים, מתוכם נקלטו מתחילת השנה כבר למעלה מ-800. “העובדים שלנו הם הכוח שלנו”, הוסיף. “הם עוסקים במגוון דיסציפלינות, מפתחים מערכות מתקדמות ותמיד נמצאים בחזית הטכנולוגיה. לעבודה הטובה שהם עושים עבור ישראל יש אחר כך ביקוש רב בכל העולם. ומעבר לכך, הם תורמים למאמץ המלחמתי גם פיזית. רבים מעובדי רפאל גויסו למילואים ונלחמו במערכה וגם כיום הם ממשיכים לתרום את חלקם בדרום, בצפון ובכל מקום שבו הם נדרשים. מעבר לכך כחברה צפונית למעלה מ-200 מעובדינו עדיין מפונים מביתם וזה אתגר משמעותי נוסף. המהנדסים שלנו מפתחים מערכות הגנה והתקפה בשעות היום, ואחרי הצהריים מגיעים לבתי החולים כדי לחזק את הפצועים”.
אילו פיתוחים עשיתם בהקשר למלחמה הנוכחית שהם לא רק משדה הקרב?
“ניתן לספר על מספר פרויקטים שאנו מבצעים בשיתוף עמותת “ריסטארט” עם חיילים פצועים במטרה לייצר אביזרים שיקלו עליהם את היומיום. למשל: עזרים שיאפשרו להם לאכול בצורה פשוטה יותר, לשחק, לקרוא ספר, לפרוט על גיטרה. זהו נושא שחשוב לנו מאוד”.
כיצד משתלבת הבינה המלאכותית ברפאל?
“בינה מלאכותית משתלבת בעיקר באלגוריתמיקה של מערכות בכל התחומים. היא גם לוקחת חלק בכלי התכן וההנדסה שלנו - החל מייעול כתיבת תוכנה, דרך תכן אווירודינמי ומבני וכלה בתכן בקרה מתקדם. עוד היא מהווה חלק בלתי נפרד ממערכות מודיעין וניתוח מידע. היא מסייעת במערכות של קבלת החלטות, במערכות של ראייה ממוחשבת ועוד. צריך להדגיש שבכל מקרה כזה הבינה המלאכותית מהווה עזר למפעיל האנושי - לא מחליפה אותו. רפאל רואה את הפיתוח של ממשק יעיל בין המפעיל האנושי לבין הבינה המלאכותית כתחום חשוב שעליה לשקוד עליו. חשיבות התפעול המיטבי היא גבוהה, ובהתאם לכך נעשית כאן עבודה חדשנית בנושא. רפאל הקימה מאגר מידע ארגוני המרכז נתונים מהרבה מאוד ניסויים וסימולציות של בינה מלאכותית, במטרה שיהווה בסיס לתהליכי למידה עמוקה. אנו מאמינים שבינה מלאכותית תהפוך לכלי חשוב בידי כל מהנדס”.
היכן אתה רואה את רפאל ב-2030?
“אני מניח שחלק מהמענים שנפתח בשנים הקרובות יתכתבו עם הצרכים שעולים במלחמת חרבות ברזל. ניתן יהיה לראות את המערכות שלנו בהגנה מודיעינית, בהגנה על חיילים, בדיוק מול מטרות, בהקטנה של שילוב האדם ישירות מול האיום, בתת-קרקע ובפעילות אוטונומית. חלק מהמערכות יהיו אוטונומיות בהגנה ואוטונומיות למחצה בתקיפה, כשתמיד ההחלטה הסופית נתונה בידיו של המפעיל האנושי. רפאל תספק מענה משופר לכל המאגר, מחישה ועד פגיעה: גילוי איומים ומטרות מוקדם באמצעות חיישנים מתקדמים ובינה מלאכותית, בניית תמונת עולם ומודעות מצבית באמצעות מערכות מתקדמות לניתוח מידע שנעזרות בבינה מלאכותית, מערכות לתמיכה בקבלת החלטות לניהול משימה ומערכות תקיפה. וכמובן, הגנה מרבית על כוחותינו”.
