גלי שחר-אפרת רואה תמיד את התמונה המלאה. רק כך היא מצליחה לנהל במקביל ברייכמן שתי תוכניות לימודי חוץ באותו קמפוס, לקבוע עבור המשתתפים יעדים שונים וגם לייצר ביניהן סינרגיה. “בית הספר להייטק, למשל, שם לעצמו מטרה מאוד חברתית, שלא לומר לאומית, להזיז את המחט ולהגיע לאוכלוסיות שלמרות שלא ניתנה להן האפשרות יש להן את הפוטנציאל ואת המוטיבציה להצליח”, היא מסבירה.
שחר-אפרת היא המנכ”לית של תוכנית Fore להכשרת המנהיגות העסקית, החברתית והציבורית של מדינת ישראל, וגם של בית הספר להייטק, יוזמה משותפת של האוניברסיטה וחברת Google, המיועד להכשיר כוח אדם איכותי מכל קשת החברה הישראלית, במיוחד מאוכלוסיות מהפריפריה החברתית הסובלות מתת ייצוג בתעשייה, למקצועות הנדרשים בהייטק.
כלומר, בית ספר אחד מגיע מלמעלה למטה - ללמד את המנהלים והבכירים, אנשים שנמצאים במסלול של קריירה ורוצים להישאר מעודכנים בשינויים התכופים בתרבות הטכנולוגית והעסקית. בית הספר השני, מלמד בכיוון ההפוך, מ-Bottoms Up, את האנשים שעושים את צעדיהם המקצועיים הראשונים בתחומים שונים.
שחר-אפרת מביאה איתה ניסיון של 20 שנה בתפקידים מגוונים בעולם ההייטק, בין היתר, בחברת אמדוקס. לפני קצת יותר מעשור עברה לתחום החברתי וניהלה עמותה המסייעת לקליטת עולים אקדמאים, ואף כיהנה כקדנציה כחברת מועצת העיר רעננה.
איך זה מרגיש, לנהל באותו מוסד ובאותו קמפוס ממש שתי תוכניות כל כך שונות?
“אמנם זה אותו קמפוס, אבל הצוות שונה, וזו תוכנית לימודים אחרת, צוותי הלימוד שונים ולכן אלו גם מותגים שונים, אבל אנחנו מנסים לייצר סינרגיה. אני מסתכלת על אנשים, על מה הם צריכים בכל זמן בחיים שלהם. מי שמחפשים שינוי מקצועי ירצו הכשרות הכוללות ירידת עומק לתחום מסוים. עבור אנשים במסלול קריירה הרוצים להרחיב אופקים כי המציאות שלנו מאוד דינמית ומשתנה, אנחנו יוצרים קפסולות יותר קטנות שיכולות להיות בצורה של קורס, סדנה וכדומה. מנהל בכיר ככל שיהיה, אם הוא לא יתעדכן בעולמות הטכנולוגים הוא יישאר מאחור”.
בית הספר בשיתוף גוגל למקצועות ההייטק קיים שנים ספורות, בעוד שתוכנית Fore להכשרת מנהלים פועלת יותר מ-20 שנה. “ב-Fore יש לנו הכשרות שנותנות רקע טכנולוגי, אבל לא רק. צריך גם מיומנויות ניהוליות כמו למשל כישורי רטוריקה, ניהול משא ומתן, קריאה וניתוח של דוחות כספיים. אנחנו מציעים את התכנים החדשים ביותר בתחומים כדי לסייע ללומד למקסם את היתרון שלו. הקצב כיום מהיר מאוד, כך שגם אם סיימת תואר לפני 5 שנים העולם השתנה כל כך הרבה פעמים מאז ויש צורך מתמיד להתעדכן”.
ובבית הספר להייטק?
“המטרה בסופו של דבר היא להכניס אנשים לתוך תעשיית ההייטק, ולתת להם הכשרה מצוינת ומשולבת, גם אקדמית וגם מקצועית. יש פיקוח אקדמי והיא מתוקפת על ידי שותפים מהתעשייה”.
אחד הדגשים המרכזיים בכל התוכניות היה הבינה המלאכותית (AI) שצוברת תאוצה בשנים האחרונות. “הלימודים הם החל מרמה מאוד מאוד בסיסית של מה זה בעצם Generative AI? או ברמה מתקדמת כמו קורס מתקדם לפיתוח בינה מלאכותית. ולמה בינה מלאכותית? כי מבחינתנו זה יתרון מאוד מאוד חזק ומשמעותי, במיוחד כשאנחנו רוצים להכשיר אנשים מאוכלוסיות בתת ייצוג, אחד מערכי הליבה שלנו, ולתת להם את היתרון בבינה מלאכותית יכול לפתוח להם הרבה דלתות”.
כלומר, בית הספר להייטק שואף לצאת מהמיקומים המוכרים של הרצליה ותל אביב.
“בית הספר שם לעצמו מטרה להגיע לאוכלוסיות שלמרות שלא ניתנה להן האפשרות יש להן את הפוטנציאל ואת המוטיבציה להצליח. באחרונה פתחנו בשדרות שלוחה של בית הספר להייטק בשיתוף עם אמדוקס. כל המשתתפים הם תושבי שדרות ויישובי העוטף. חלקם רוצים שינוי קריירה בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, ועבור חלקם זה רגע של הגשמת חלום להיכנס להייטק. זו שליחות חשובה, בטח בתקופה הזו, ואנחנו מאוד מאוד גאים בפרויקט הזה”.
וזו רק ההתחלה.
“כן, ברגע שנבין איך ונבחן אופציות, נגיע גם לצפון היותר רחוק. זה לא טריוויאלי, כשאנחנו מוציאים את הפעילות שלנו מחוץ לקמפוס. אנחנו מגיעים לירושלים לעבודה עם נשים חרדיות, ואנחנו מגיעים לחיפה שיש משם לא מעט אנשים מהחברה הערבית, וכאמור גם לשדרות. ויש עוד מקומות על הפרק“.
מעבר לתכני הלימודים עצמם, כיצד עוד מתבטאת החדשנות אצלכם?
“החדשנות שלנו מתבטאת בשני אופנים. קודם כל החדשנות האקדמית. כאוניברסיטה, חלק מההכשרות שלנו נותנות למשתתפים נקודות זכות לצבירה לתואר. וכך, אם אתה הולך ועושה Boot Camp, משלם כסף ואחר כך אומר לעצמך ‘וואלה מגניב אני רוצה להמשיך לתואר’, אף אחד לא יכיר לך בקורסים הפרטיים האלה, אבל אנחנו כן עושים את זה כן. זו מהפכה של ממש. היא מאוד מותאמת לצעירים שלא בהכרח רוצים ישר ללכת וללמוד תואר 3-4 שנים, אלא לבדוק ולראות אם זה מתאים להם”.
וזה מתאים להם?
“זה עובד מצוין. בתוכנית ההכשרה הראשונה של בית הספר להייטק היו שישה שהמשיכו לתואר ראשון במדעי במחשב. אנשים שלא חשבו בכיוון הזה. בן אדם עבר קורס אקדמי ואמר לעצמו רגע, אני יכול, ואז מתקבל ללמוד מדעי המחשב. מבחינת המוביליות החברתית זה באמת פורץ דרך.
“האופן השני זו החדשנות הטכנולוגית, אין דבר כזה שאנו עושים קופי פייסט לסילבוס מהמחזור הקודם. אנחנו שומרים על עצמנו מעודכנים כל הזמן מול התעשיה, כדי להתאים למציאות הטכנולוגית המשתנה. אלו שתי הרגליים. הטכנולוגיה והחדשנות האקדמית”.
נדבך בחדשנות שמציגה שחר-אפרת, ודאי בתקופה מאוד מאוד מאתגרת בחברה הישראלית, היא ההתמודדות עם ההטרוגניות של המשתתפים. “מדובר בערך מאוד מרכזי אצלנו, בטח בבית הספר להייטק, שבמסגרתו יושבים בכיתות אנשים שמגיעים מכל קצוות החברה הישראלית, ואנחנו מאוד גאים בזה. חלק מהחדשנות שלנו היא גם לדעת להתנהל אל מול המציאות הנוכחית”.
איך זה בא לידי ביטוי?
“לדוגמא, איך אתה מחזיק עכשיו באותה כיתה חיילי מילואים ומשתתפים מהחברה הערבית? אלה פוחדים ואלה פוחדים. וזה קרה לנו ממש מיד עם פרוץ המלחמה. זה חלק מהאתגרים שעל השולחן שלי ברמה הניהולית. איך אני עוזרת לצוות להתמודד עם אתגרים כאלה? ואיך צולחים אותם ומצליחים בסופו של דבר להגיע ליעד, והיעד הוא מאוד חשוב, הרבה יותר מלהכשיר איקס אנשים. זה לשבת בכיתה ביחד ולחיות פה”.
מוגש מטעם “רייכמן FORE הכשרת מנהלים ולימודי חוץ”
