את שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי אנו תופסים בין פגישה לישיבה לעיסוק בקמפיין הבחירות. על הסעיף האחרון הייתה שמחה לוותר. "אני בתחושה שזוהי מערכת בחירות מיותרת. נכון היה לוודא שהממשלה הזאת תמשיך בתנופת העשייה שלה", היא אומרת. "זו הייתה ממשלה יוצאת דופן. למרות הפער האידיאולוגי בין מפלגות הקצה שבה הצלחנו לייצר שיח ודיאלוג שתכליתו הייתה לשפר את העשייה, מהדברים הכי בסיסיים כמו תקציב המדינה ועד תוכניות למימוש וביצוע שכל אחד מחברי הממשלה חרש בתלמו. חבל מאוד שאנחנו לא ממשיכים בכך.
"יש איזו טעות לחשוב שמפקדים מניעים אנשים בגלל הדרגות שלהם. הדרגות מבטאות אחריות אבל מה שגורם לאדם או לצוות לפעול זה לא הדרגה אלא המקצועיות והאישיות שלך כאדם. אני מסרבת לחשוב שבצבא ביצעו הנחיות שלי רק כי נתתי פקודות. ביצעו כי האמינו בדרך, ביכולת שלי לייצר תמונת עתיד ריאלית ולהניע לכיוון השגת המטרות. בפוליטיקה אני אותו האדם עם אותן יכולות שהיו לי בצבא, אבל מה שכן שונה כאן הוא אמון הציבור. בעוד צה”ל תמיד קיבל - ובצדק - אמון ציבורי רחב, העולם הפוליטי מקבל ציונים נמוכים מאוד. בזירת אמון נמוך נאלצים להתחיל מנקודה נמוכה משמעותית נמוכה יותר. הבדל נוסף בין שתי המערכות הוא ראייה ארוכת טווח לעומת קצרת טווח. בצבא יש את המונח 'בניין כוח', שההתבוננות עליו היא תמיד ארוכת טווח. הפוליטיקה, לעומת זאת, כמעט מזמינה אותך לקבל החלטות קצרות טווח - כי צריך להראות הישגים. לתפקידי הנוכחי הבאתי את חשיבת בניין הכוח הצבאית, שכן על כלכלה לאומית צריך להסתכל בראיה ארוכת טווח. אני לא מוותרת על תוכניות אסטרטגיות ארוכות טווח, דוגמת רפורמת היבוא, בה אני גאה מאוד. אף אחד לא האמין שאצליח להביא אותה תוך שנה - אבל זה קרה".
בין פרישתה מהצבא לכניסתה לפוליטיקה עבדה ברביבאי בשוק הפרטי. היא בחרה לעבוד במגזר השלישי ולטפל בנושא הורדת מספר הזיהומים בבתי חולים, מהם מתים כ-5,000 אנשים בשנה. "למרות שזה היה במגזר הפרטי, זו הייתה עשייה ציבורית, בה הצלחנו להוריד את מספר המתים הזה בחצי. זה נתן לי זריקת עידוד ולגיטימיות להחלטה ללכת להשפיע על אזורים אסטרטגיים ברמה הלאומית. היולי הצעות מהמגזר הפרטי, אך פחות מצאתי בהן עניין. מגיל 18 אני עוסקת בהיבטים של שליחות ציבורית וכשאני רואה את מספר ההחלטות שקיבלתי בתפקידי בשנה האחרונה ועד כמה הן משפיעות ישירות על כלכלת המדינה - אני מבינה שהיה נכון לוותר על עיסוק שהיה רווחי יותר אבל פחות מאתגר, משפיע ובעל משמעות", הי א מסבירה.
"כחלק מתפקידי כראש אכ”א הייתי מופקדת על תחום הנפגעים. במהלך כהונתי התרחש האירוע המורכב, המאתגר והקשה עם שני החללים הנעדרים הדר גולדין ואורון שאול ז"ל. סדרת הפעולות שהיה צורך לבצע מול המשפחה, במקביל להגעה להחלטות וקביעת דברים בזמן אמת - עדיין מלווה אותי. מנהל שרוצה להוביל לתוצאות חייב להכיר במציאות כפי שהיא, גם כשהיא קשה. ניהול הוא מקצוע המחייב להבין את התמונה. אי אפשר להבינה ללא נגיעה בשטח. ניהול מנותק מהשטח לא מביא תוצאות. יש להכיר את המציאות, לפתח מנגנונים ולתרחש תרחישים כדי לייצר עבורם פתרונות אפשריים. זה היה נכון עבורי בצבא ונכון גם בפוליטיקה".
"יש אנשים טובים שכל היום מחפשים את הוודאות, אבל אני בחוויה האישית שלי פועלת בחוסר ודאות. זו הנחת העבודה שלי כשאני מתעוררת בבוקר. אני מאמינה ביצירת איים של ודאות עליהם אני יכולה להשפיע. בעיניי מנהיג צריך לייצר כאלו ואז לפעול, תוך ניהול סיכויים וסיכונים. עליו להתבסס על מערכות נתונים ולוודא שהוא קורא את התמונה נכון. אני רואה פוליטיקאים שמשוכנעים שהם יכולים להתמודד ולהיבחר עצמאית, רק בזכות עצמם, כשהם מנותקים לגמרי מהמציאות ולא מבינים שבפועל אין להם סיכוי. דבר נוסף, במהלך שירותי בצה"ל התרגלתי לחיות עם בני 18 שרק הגיעו לצבא. גיליתי שעצה של חייל כזה יכולה להיות שווה לא פחות מזו של מילואימניק ששירת שנים רבות. מנהל טוב צריך את היכולת לזקק מהקבוצה - גם אם היא מגוונת - את הפוטנציאל, היצירתיות והניסיון שלה ועל בסיס זה לקבל החלטות".
_________________________
ת"ז
אורנה ברביבאי - שרת הכלכלה והתעשייה
גיל ומצב משפחתי: 60, נשואה + 3, סבתא ל-3.
מקום מגורים: תל אביב.
השכלה: תואר ראשון במדעי החברה, תואר שני במדעי המדינה מהמכללה לביטחון לאומי.
תפקידים קודמים בולטים: ראש אכ"א בצה"ל, יו"ר מגבית התרומות של קרן ויצו בישראל, מנכ"לית הקרן התאגידית פילנתרופיתלמיזמים לאומיים.
תחביבים: קריאה.
דמות מעוררת השראה: אמא שלי, שגידלה 7 ילדים. האופטימיות הבלתי מעורערת שלה ואהבת האדם הם שני דברים שלקחתי ומקווה שאף מנחילה אותם לילדיי.
חלום שרוצה להגשים: לצאת לחופשה עם כל השבט המשפחתי ולהתנתק למשך שבוע.
שלושה דברים שאנשים לא יודעים עליך:
- אוהבת מאוד לבשל ולאפות
- מקפידה לנסוע פעם בשבוע למשפחה בעפולה וגם עושה שם את הקניות שלי, כסיוע לפריפריה.
- חובבת צילום